מבוא לקריסת קבוצת ''חפציבה דיור ואחזקות בע''מ'' 

בשנת 2001 החל גל קריסות של חברות ענק בארה''ב, שביניהם ENRON ו-WORLDCOM עקב הונאות ותרמיות חשבונאיות. רבים שאלו את השאלה היכן היו רואי החשבון המבקרים באותה עת ומה שווה חוות הדעת שלהם (וגם שכר הטרחה שהם גובים בצידה). חלק מההצדקות לכאורה של רואי החשבון המבקרים היו שהם פעלו עפ''י כללי ותקני חשבונאות מקובלים.
במענה ל''הצדקה'' זו יש להזכיר את ''הסטנדרט הכפול'' - על הדוחות הכספיים לעמוד בסטנדרט הכפול, ז''א עליהם להיות ערוכים לפי כללי חשבונאות מקובלים, אך יחד עם זאת עליהם לשקף באופן נאות את מצב העסקים ותוצאות הפעילות:

''נכונות הרישום אינה סוף פסוק. יתכן שרישום שנעשה לכאורה לפי עקרונות חשבונאים מקובלים, יהיה רישום כוזב, אם התמונה הכוללת העולה מן הדוח היא מטעה''
[משפט הבנקאים - מחוזי בירושלים, בפני כב' השופטת מרים נאור].

בישראל הורגש הדבר ביתר שאת, כאשר התרחשה הקריסה הגדולה ביותר של קבוצת בנייה, שלה השלכות רוחב רבות על ענף הבנייה.
פרשת קריסתה של קבוצת חפציבה הינה פרשה סבוכה, אשר גם היום רב הנסתר בה על הגלוי. בקבוק התרעלה היה שילוב של מעילה בהיקף נרחב יחד עם כשל מנהלתי בביצוע פעולות תוך ארגוניות והקפדה על ביצוע הוראות החוק.
מדובר במקרה חריג באופיו לאור היקף העסקים, מספרם הרב של החברות והערפל הכבד ששרר בכל הנוגע למצבן העסקי האמיתי של החברות. מאות מרוכשי הדירות נשארו ללא ערבויות לפי חוק המכר למלוא תשלומיהן, ועל כן מצאו עצמם חייבים חוב ענק למערכת הבנקאית. רבים מהנפגעים פנו למשרד הבינוי והשיכון בבקשה לקבלת דיור ציבורי או סיוע בשכר דירה ונענו, כי עפ''י קריטריונים מוגדרים יקבלו סיוע ממוצע של כ-70 אלף ש"ח (מתוך קופה של 4 מיליון ש"ח) כפועל יוצא של גזר הדין נגד בעלי חפציבה לשעבר.
מצב זה מתואר בבקשת ההקפאה המקורית, שעסקה בחברות חפציבה שיכון, חפציבה השקעות, חפציבה דיור וא.ב. עומר נדל''ן בע"מ:

''המדובר בקבוצת חברות שנוהלו במאוחד ובמקובץ, כמכלול עסקי משותף, מתוך מטה ארגוני אחד, המנהל את כספיו במאוחד במערכת של מסלקה אחת, מתוך ראיית טוב כלל הקבוצה ולאו דווקא כל חברה וחברה בנפרד, כאשר כספים, נכסים והתחייבויות הועברו מחברה אחת לרעותה, בהתאם לצרכים העסקיים הנקודתיים של כל חברה וחברה וכל פרויקט ופרויקט, באופן שקשה למפות במדויק את הנכסים וההתחייבויות של כל חברה וחברה, וככל הנראה בלתי אפשרי לבצע הפרדה עסקית דיכוטומית בין החברות''
[פש''ר 4202/07 - מחוזי בירושלים, בפני כב' השופט חשין].

המסקנות והלקחים מפרשה עגומה זו יתוארו במאמרים הבאים.